​

פעם, כשעוד הייתי בפייסבוק, לפני שעברתי לגור באינסטגרם, הייתי כותבת כמעט כל יום סטטוסים. היו אלה טקסטים ארוכים כנים ומלאי אמת על חיי, על תל אביב, על הופעות, על הזוגיות, ואפילו על אנשים אחרים שעיצבנו אותי.

מאז מלא השתנה. נהייתי בת 30, התברגנתי רצח, הפסקתי להתעצבן ממשהו אי פעם, ובעיקר קצת שכחתי שאני יכולה לשבת ולכתוב טקסטים ״סתם״ ככה לכיף ולא רק לעבודה.

*

בתקשורת שלי איתכם דרך הפייסבוק הממומן והקר שלי, וגם אפילו דרך האינסטגרם החם לכאורה- משהו הולך לאיבוד. בתקשורת שלי איתכם ברחוב, או אחרי הופעה אין אף פעם זמן לדבר על הכול, והאמת היא שמשהו קטן בי גם רוצה מאוד למצוא איזה שהוא שימוש לחדר העבודה החדש שלי.

בחודשים האחרונים התחלתי מסורת של שאלות תשובות בסטורי שלי. הפונקציה הזאת גרמה לי להתגעגע לתקשורת ישירה כמה שאפשר איתכם. התגעגעתי!

החלטנו שאתחיל ניוזלטרז שיגיעו אליכם למייל ובו אכתוב כל פעם מהלב, לא מסונן - טיפים,עצות, מתכונים, סיפורים, דחקות ואני עוד לא יודעת מה עוד, אבל בגדול מה שייצא לי.

מוזמנות וגם מוזמנים להצטרף ממש כאן לניוזלטר שלי ולקבל אותו אחת לחודש. בערך.

מתרגשת, תום.